בואו נתחיל בזה שסוכר ממש אוהב שיניים. וגם חניכיים. לכן, הוא האוייב הכי גדול שלהן. הוא מפתה את חיידקי העששת לעבוד שעות נוספות ולעשות שָמות בשיניים. אבל זה נכון לסוכר במזון. כאשר מדובר בחוסר איזון של סוכר בדם – זה כבר סיפור אחר, שמשפיע על מצב הדלקתיות של החניכיים ועל היכולת לשקם את הפה. במיוחד באמצעות שתלים. חוסר איזון סוכרים בדם הינו גורם שלילי שהופך את הטיפול למאתגר עד לא כדאי.
שיניים תותבות הן פתרון מצוין לסוכרתיים. לעיתים הן הפתרון היחידי. חולי סוכרת עלולים להתגלות כמועמדים פחות אידיאליים להשתלות שיניים. לפעמים זה מתגלה רק לאחר ביצוע השתלים. במקרים אחרים יבצע רופא השיניים הערכה מקצועית ראוייה על סמך מצבו הבריאותי הכללי של הפציינט, גילו, מורכבות הביצוע, משך ההחלמה הצפוי וסיכוי ההיקלטות של השתלים. בהחלט ייתכן שהמסקנה תהיה שעדיף להסתפק בפתרון של שיניים תותבות.
אנשים סוכרתיים מועדים יותר מאחרים לשורה של בעיות המקשות על השתלת שיניים:
גם כאשר ההחלטה המתקבלת היא לבצע שתלים בחולי סוכרת, ובמיוחד כאשר מדובר על שתלים נרחבים – יש צורך בפתרון ביניים עד שהחניכיים יחלימו. לתקופת הביניים לאחר עקירות נרחבות או ניתוחי השתלת עצם – מתקינים שיניים תותבות. חלק מהמטופלים מגלים שהם מסתגלים היטב ונוח להם. הם יכולים לאכול בקלות, לדבר ללא סירוסי מילים ולחייך מבלי שמישהו מנחש שהשיניים בפיהם הם תותבות. כך קורה שפתרון הזמני, גם הופך לפיתרון קבוע. מי שרוצה יכול תמיד להשקיע עוד כסף ולשדרג לשתלים בהנחה שמצבו הרפואי מאפשר.
