ככל שהגיל עולה, פתרונות שיקום הפה יתקלו ביותר ויותר בעיות של חוסר בעצם. השנים עושות את שלהן. עצמות הלסת משתנות והחניכיים נסוגות. חלק מרקמות העצם נספגות. כאשר מבקשים לבצע שתלים נתקלים ברקמת עצם דקה מדי. רקמה כזו אינה מאפשרת קליטת שתלים. על מנת לבצע שתלים באזורים שבהם קיימת ספיגת עצם מרובה – צריך לבצע טיפול מקדים.
אחד הפתרונות למחוסרי עצם הינו ניתוח להשלמת עצם. לעיתים הוא מבוצע במהלך עקירת השן או השיניים. לעיתים בנפרד. במהלך הניתוח הזה מושתלת באזור המיועד להשתלה רקמת עצם. הרקמה הזו צריכה להיקלט ולהתבסס. רק לאחר שהיא תגיע לעובי מספיק – יוחדרו לתוכה שתלים. וכמובן, תמיד קיימת האפשרות שהרקמה לא תתפתח מספיק ואי אפשר יהיה לבצע שתלים.
השתלת עצם היא פתרון לחלק ממחוסרי העצם. לחלק היא לא תועיל. העצם לא תיקלט ולא תתפתח. הם יישארו עם רקמה דקה מדי, שאינה מתאימה לשתלים. חלק מהאנשים סובלים מאוסטאופורוזיס או סוכרת והם מועמדים פחות טובים לניתוחי השלמת עצם. כאשר מדובר בחוסר עצם משמעותי בלסת העליונה, לא ניתן טכנית לבצע ניתוח להשלמת עצם.
כאשר החוסר בעצם הינו בלסת העליונה, ניתן לבצע ניתוח להחדרת שתלים זיגומטיים. מדובר בשתלים ארוכים במיוחד שאינם מושתלים בעצם הלסת, אלא בעצמות הלחיים. אלו ניתוחים לא פשוטים ויש בהם שורה של סיכונים. בין השאר, הם עלולים להשפיע לרעה על תפקוד חללי הסינוסים. אבל אחד הסיכונים הינו פגיעה בגלגל העין. ניתן לבצע ניתוחים כאלו רק אצל מומחה לשיקום הפה. אז מה עושים אם לא רוצים להסתבך עם ניתוח לא פשוט בפנים?
כאשר הברירה היא ניתוח להחדרת שתלים זיגומטיים – הרבה יעדיפו לבצע שיניים תותבות. במיוחד בגיל מבוגר צריך לחשוב על כושר ההחלמה של הגוף. צריך לקחת בחשבון סיבוכים תוך כדי הניתוח וסיבוכים אפשריים לאחר מכן. שתלים זיגומטיים מוחדרים באלכסון ולכן השיקום שעליהם עלול להישבר בשל לחצים המופעלים בשעת הלעיסה. אם מדובר בסוכרתיים או במעשנים – אלו פרמטרים נוספים המשפיעים על קבלת ההחלטות. הם מטים את הכף לטובת שיקום באמצעות שיניים תותבות.
